אני לא מתיימר להיות רופא. לא מתיימר להיות ספורטאי. אני מהנדס וגם זה בקושי. אבל אני אוהב מידע, ממקורות מבוססים ומדעיים, והנושא הזה מעניין אותי, ואני בטוח שגם אתכם, אז אספתי כמה תובנות שאני מעריך שגם אפידימולוגים יסכימו איתן.

אם אתם קוראים קבועים שלנו ב FitPanel, או אחד מאתרי האחות (לאופניים, ריצה, וגם טיולים ואאוטדור), כנראה שכל המאמר הזה הוא די להיכנס בדלת פתוחה מבחינתכם. אבל לפעמים אנחנו צריכים עוד סיבה כדי להסביר למה אנחנו קמים ב-5 בבוקר ל-10 קילומטר ריצה או רכיבה.

נכנסו לתודעה של כולם: מחלות רקע!

המספרים מראים: לא שאין סיכוי למות בלי מחלות רקע, אבל זה סיכוי נמוך מאוד.
טענה: הדרך הטובה ביותר להתמודד מול הקורונה (ונגד מחלות רבות אחרות) היא להקטיו את הסיכון לאחת או יותר מהמחלות הבאות – יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, פרפור פרוזדורים (הפרעה בקצב הלב), סרטן ב5 שנים לפני הקורונה. נקרא להן כאן "5 הקטלנים".

במאמר שפורסם ב-17 למרץ על ידי הISS (שירות הבריאות האיטלקי) נקבע ש-99.2% מהנפטרים סבלו ממחלות רקע. מספר מדהים: 99.2% היו בעלי מחלות רקע. מהן מחלות רקע? המחלות שהזכרתי מעלה (ויש עוד כמה באחוזים קטנים יותר). לפי מחקר אחר שיצא מהISS כמות מחלות הרקע באופן ממוצע לחולה שנפטר מקורונה הן 3.7.

האם זה המצב רק בקורונה? 

לא! ב-Influenza (שפעת) שזה סוג אחר של וירוס, המצב דומה. סוכרת ומחלות לב מופיעות גבוה בסולם הסכנות לסיבוכים (שעלולים לגרום למוות) של שפעת. לפי מכתב הצעה ללנצט (שהוגש על ידי רופאים שחקרו קורונה בסין), ייתכן שיש קשר כלשהו בין התרופות לטיפול בבעיות הנזכרות מעלה להחמרת המחלה. אמנם זה מכתב הצעה שלא נבדק לעומק, אבל יש סיכוי שלא רק שהחולים ב-5 הקטלנים יותר פגיעים לקורונה, אלא שהתרופות שניתנות להם כדי להחזיק אותם בחיים, דופקות אותם עוד קצת.

חולים וחיים

אנחנו חיים בתרבות שבה אנחנו מחפשים את הפיתרון המיידי לבעיה. התקלקל המדיח? תזמין טכנאי, הילד חולה? תן לו במבה, האשה צועקת שלא ניקית את הכלים? תחליף אשה… להכל פתרונות קלים. כחלק מאותה התרבות – אתה חולה? קח תרופה.

מי שואל את עצמו למה אני חולה? אף אחד, לא מעניין, יש תרופה. גם לסוכרת, גם ליתר לחץ דם. לוקח ומרגיש טוב וגם המדדים משתפרים ואפילו הרופא מאושר. מי שגר בארה"ב מכיר את כמות הפרסומות לTylenol, Advil, תרופות מרגיעות, ואפילו תרופות פסיכיאטריות. הכל קל, זמין ונעים מאמצים אדירים מצד החברות שהכל יהיה OTC, שיימכר בכל פיצוציה (הערת אגב- ADVIL, נורופן ונגזרותיהן נמצאות ברשימת התרופות שייתכן שמגבירות את הסיכון לחלות לפי מכתב ההצעה ללנצט). הגיע הזמן שנתחיל לשאול את עצמנו למה. אולי לא על כל צינון אבל אם אני מצונן שלוש פעמים בחורף אז כן. למה. ואם אני טרום סכרתי בגיל 30 או 40 או 50, אז כן, למה? יש לי עודף לחץ דם, הרופא המליץ לי על כדור. מה אפשר לעשות כדי להימנע מהכדור?


לחצו פה לעוד כתבות כאלה- ערוץ פיטפאנל בטלגרם 


השפעת לחץ דם וסוכרת על תמותה מקורונה והקשר לספורט

אם נסתכל עוד פעם בטבלה, נראה שעודף לחץ דם הוא הגורם מספר אחד למוות מקורונה כשאחריו נמצאת סוכרת. גורמי הסיכון ללחץ דם גבוה מתחלקים ל-2: אלו שלא ניתן לשלוט בהם, לדוגמא גנטיקה, ואלו שכן לדוגמא תזונה, ספורט, שינה.
נחזור קצת אחורה ונשאל – למה אכפת לי בכלל? ההורים שלי שניהם בריאים טפו טפו טפו (אבי בן 80 צלח השנה את הכנרת במסלול הארוך), צלולים, בלי מחלות כרוניות. לי אין שום מחלה כרונית וגם לא היתה. לא גדלתי בתור ילד שמן ואני עושה ספורט כזה או אחר אבל ממש לא באופן מקצועני. אני עושה בדיקות דם/שתן די סדירות. אז למה זה מעניין אותי ולמה זה צריך לעניין אותך? הגרף הבא מסביר.

הגרף הזה מציג את מצב הסוכרת בארה"ב משנת 1958 ועד 2015. אגב מאז 2015 המספר ריבע את עצמו בגרף אקספוננציאלי (הפך פופולארי המונח הזה מאז שהקורונה הפציעה בחיינו):

מה אומר הגרף הזה? שהמוני אמריקאים, שאבא שלהם היה בריא, השתתף בצליחת ההדסון במסלול הארוך ואפילו קיבל שוקו ולחמניה בסוף. הם הם יהיו חולים בסוכרת. לא בגלל שאבא שלהם או אמא שלהם היה חולה, אלא בגלל שאוכלוסיית ארה"ב הולכת ונהיית חולה. ואנחנו במדינת ישראל הולכים בעקבותיהם:

הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל (בני 35 שנים ומעלה), התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, 2010-2012 (%)

אותה לוגיקה עובדת גם על יתר לחץ דם – להלן גרף מה-CDC. ניתן לראות בקלות את הצמיחה מ1999 ועד 2009. המשמעות של Controlled בגרף היא, שבאמצעות תרופות לחץ הדם יורד מתחת ל-140 סיסטולי או 90 דיאבולי. Uncontrolled אלו חולים עם לחץ דם גבוה שלא מטופלים בתרופות.  מה המסקנה? שמשהו נדפק – משהו קריטי וזו לא הגנטיקה. לגנטיקה לא לוקח 6 שנים להכפיל תופעה מסוימת פי 4. אז מה זה?

תזונה ספורט ושינה

לא, אני לא הולך להמליץ לכם מה לאכול, איזה ספורט לעשות וכמה לישון. אני כן יכול לומר לכם שבכדי שהקורונה (והמגפה הבאה וזו שאחריה ואחריה ואולי גם סתם שפעת) לא תשים אתכם בקבוצת סיכון, רצוי לאכול בריא.
מה זה בריא? בריא זה לא מה ש"נחשב לבריא" או "אנחנו חושבים שבריא" או "חינכו אותנו שבריא". בריא זה מה שמביא את המדדים שלנו (כולל HBA1C) למקום שבו הם צריכים להיות. בריא זה מה שגורם ללחץ דם שלנו להיות נמוך וקבוע. לא בהכרח לחם כוסמין זה בריא או חזה עוף זה בריא, תצטרכו לבדוק את זה על עצמכם. לנסות תזונה לאורך זמן ולראות כיצד היא משפיעה על המדדים שלכם. לעשות בדיקות דם ושתן מקיפות אחת לחצי שנה ולראות שהכל מאוזן.
זה כמובן גם הולך עם ספורט. איזה ספורט וכמה ספורט? תצטרכו לבדוק גם את זה. אחת הדרכים היא לשתול בזרוע מד סוכר למשך שבועיים (אפשר גם בחינם דרך פרוייקט 10K של מכון ויצמן למדע). לספורט יש השפעה מרובה על רמת הסוכר בדם ועל עוד מספר אומדנים כמו על מצב רוח, יכולת מחשבה ועוד ועוד.

הכותב בדק על עצמו

השפעה של ריצת 10 קילומטר בקצב קל על רמת הסוכר בדם ארכה 4 ימים. במשך 4 ימים לאחר ריצת 10 קילומטר, רמת הסוכר בדם הממוצעת שלי היתה נמוכה מהרמה בשבוע שלפניה בתזונה זהה לחלוטין. כמובן שזה משתנה מאדם לאדם, מתקופה לתקופה, וכמובן בהתאם לכושר. האם רמת הסוכר בדם היא הפרמטר היחיד להימנעות מ-5 הקטלנים? לא.

לגבי שינה

יש גם לזה אומדנים. כחלק מפרויקט 10K שהזכרתי מעלה ניתן גם להשתתף בסקר שינה עם מכשיר של איתמר מדיקל שצמוד אליכם. אתם גם יכולים לשאול את עצמכם שאלות פשוטות ולהגיע למסקנות:

  1. האם אני נוחר ואולי אפילו במקרים חריגים מתעורר מ"נחירה כבדה"?
  2. האם אני קם עייף?
  3. האם השינה שלי "מוטרדת" (שינה קלה, קם באמצע הלילה)?

אם התשובה לשאלות מעלה או לחלקן היא כן – זה הזמן לטיפול. הבעיות המוזכרות מעלה יכולות להיות כחלק מהסימפטומים של בעיות שיכולות להוביל לאחד מ-5 הקטלנים. זה לא בהכרח שכל מי שיש סוכרת או לחץ דם לדוגמא בהכרח נוחר, אבל שינה "רועשת" מעידה שמשהו לא בהכרח תקין ודורש בדיקה.

שינה טובה, ספורט ותזונה

מסקנות

קודם כל, שינה, תזונה וספורט – זה הפיתרון לקורונה וגם לכל הקורונות שתבואנה בעתיד. שנית, מה עושים כדי להנחיל את זה לכל האוכלוסיה? זה מטריד אותי ימים ולילות כי השינוי צריך לבוא ברמת הממשלה, ברמת המדינה. צריך להיות חינוך לתזונה אחרת וחינוך לפעילות גופנית מאומצת. צריכות להיות תקנות שמעודדות את הפעילות הזו ותזונה בריאה, ומצד שני הפחתת תועלות לאלו שלא מקפידים. זה נשמע מרחיק לכת, אבל אם תחשבו על זה רגע, הנזק הכלכלי שנגרם בגלל הקורונה חמור פי 7 מהנזק השנתי של עישון

כולנו יודעים שעישון מזיק לבריאות והמדינה מטילה מסים כבדים על סיגריות. ילדים מקבלים חינוך בבית הספר (בחטיבת הביניים) על נזקי העישון. ומה עם השמנה? מה עם חוסר פעילות גופנית? שני שליש מהפוסטים שהכותב רואה בפידים שלו ברשתות החברתיות מדברים על "החיסון" או "התרופה", אבל אלה הם תמיד ספציפיים, ולא יפעלו בהכרח בקורונה הבאה. לא פשוט עדיף להיות בריאים בגוף ובנפש? קחו את עצמכם, לכו לרוץ מסביב לבלוק, תהיו לי בריאים.

על הכותב: דן פורת – צלם חובב, רוכב אופני שטח בעברו, רץ בהווה. אוהב הרפתקאות, שטח, טבע ואת הדברים הקטנים – זריחה, שקיעה, לצפות בדורבן בזמן ריצה ועוד.


אולי תתעניינו גם בכתבות הבאות:

תזונה ותוספים לשיפור מערכת החיסון אצל ספורטאים

מהי סוכרת וכיצד ספורט ופעילות גופנית עוזרת לחולים בה (קורס מדריכי כושר)

מה זה שומן, מהי השמנה ומה כדאי לדעת על דיאטות (קורס מדריכי כושר)

התנסות במעבדה המטאבולית של צחי כנען – דיאטה מבוססת מדע