כל עולם הגימנסטיק עמוס בתרגילים מורכבים: הליכה על הידיים, עמידת ידיים חופשית, עליות כוח על טבעות או מתח, ועוד. כל אלו תרגילים שמותחים את גבול היכולת שלנו, אבל הדבר המרכזי שמונע מאיתנו להתקדם בהם הוא הפחד. איך מתמודדים עם מחסום פחד בספורט?
מאת: עידן מוקרון
הסיטואציה שאני הולך לדבר עליה קרתה לי לא מזמן: הייתי באמצע אימון, כולם עובדים, השעון רץ ונשאר ממש 10 דק לסוף האימון. אחת הדרישות באימון הייתה box jump, שזה במילים פשוטות לקפוץ על ארגז, תרגיל שביצעתי כל כך הרבה פעמים שאני מבצע אותו על אוטומט.
באותו אימון, גובה הארגז היה גבוה יותר ממה שאני רגיל ומכיר, דבר שהוציא אותי מאזור הנוחות. לשם כך, הכנתי את עצמי מראש על ידי קפיצה על ארגז נמוך, משם לאט לאט עליתי בגובה, עד שהגעתי לגובה הנדרש, שם הצלחתי וצברתי ביטחון – עקרון ההדרגתיות.
כשהאימון התחיל והדופק עלה ,העייפות החלה להצטבר בשרירים, למרות זאת הצלחתי לעבור את המכשול הזה ולקפוץ לגובה המתאים. לקראת סוף האימון ובגלל חוסר תשומת לב, באחת הקפיצות פספסתי במעט את הארגז ולא הצלחתי לעלות עליו. לקחתי אוויר ונכנסתי שוב למנח, קפצתי אבל הפעם הראש היה עסוק במחשבה שמלווה בפחד “זה ממש גבוה” ופעם נוספת נכשלתי בקפיצה.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מי יותר חזק?
באותו רגע אתה לא מבין למה לא הצלחת, וגם לא חושב על סיבה הגיונית כמו עייפות הגוף מעומס אימונים. מיד האגו תפס פיקוד והתחיל לעבוד, האגו החליט שצריך לקפוץ שוב, לקחתי אוויר ונכנסתי שוב למנח, אבל מהר מאוד תחושת הפחד יצרה מחסום שלא אפשר לי לייצר קפיצה מכל סוג שהיא- גם על ארגז יותר נמוך. המחסום נבנה כל כך חזק שכבר לא הצלחתי להאמין בעצמי שאני מסוגל לקפוץ על הארגז.
מה לבחור?
זאת הפעם הראשונה בחיי שמשהו אחר, שהוא לא אני, מצליח לנצח את האגו שלי. יש לי אגו כל כך גדול, ומבחינתי אין שום מקרה שאני מקל על עצמי באימונים, פתאום הפחד עמד מולי והזיז את האגו בקלילות הצידה.
בזמן האירוע, נוצרת צומת דרכים. מצד אחד, אני מבחינתי עקשן, ממשיך לקפוץ ולהיכשל ואין דבר כזה לתת לפחד לנצח. דרך זו עלולה להוביל להפרעה בהשגת המטרה של האימון.
מצד שני, ישנה דרך של לחזור אחורה. לחזור לגובה ממש נמוך, לצבור ביטחון לאט ולבסוף להגיע לגובה ארגז שהוא סביר, אך לא אותו גובה שעבדתי ונפלתי ממנו. אבל כך למעשה נקבל סוג של reward כלשהו מהאימון הזה.
יש גם תוספת, נקרא לזה צד שלישי- עזרה מבחוץ. באותו מקרה נזכרתי שחברה לאימונים אמרה לי “בלעדייך, ובלי התמיכה שלך, לא הייתי מעזה לנסות מלא תרגילים”. האופציה שבן אדם שאתה סומך עליו יעמוד לצידך בזמן שאתה מתמודד מול פחד גדול היא כלי עזר מדהים ואפילו מתכון מובטח להצלחה. בדרך כלל אני מכיר את עצמי הכי טוב ולא נעזר בעזרה חיצונית, התרגלתי להתמודד לבד עם אתגרים, אבל בסיטואציה הנוכחית ניגשתי והתייעצתי עם הפרטנר שלי לאימונים, מה שגרם לי להתמודד יותר טוב עם הפחד.
הדרך הנכונה ביותר להתמודדת עם מחסום פחד בספורט
באיזו דרך אתם הייתם בוחרים? האם התמודדתם בעבר מול פחד כזה? זו פעם ראשונה שהפחד עצר אותי מלהמשיך תרגיל והייתי צריך לבחור מה לעשות. כן גם לוותר זאת אפשרות אבל זאת אפשרות שנשארת איתך גם אחרי האימון וכמובן לניסיון הבא.
אני לא אכתוב את ההחלטה שלי או מה קרה בסוף אימון, מה שאני רוצה להעביר פה זה שפחד זה דבר קיים. אמנם אפשר להתחמק ממנו לזמן מסויים אבל בשלב כזה או אחר הוא יתפוס אותך. אין החלטה שהיא נכונה, אנחנו לא דומים אחד לשני בשום דבר ויותר נכון יהיה ללמוד מניסיון אישי ומחוויות שעברתם.
אז קחו לעצמכם רגע, יש תרגיל שאתם פוחדים ממנו? או תרגיל שניסיתם, נכשלתם ומאז החלטתם לא לבצע אותו יותר?
אני בטוח שתמצאו פתרון באחת הדרכים שהזכרתי למעלה, ואם לא תמיד יש פתרון אחר.
ערוץ ראנפאנל בטלגרם – הצטרפו פה!
איך ממשיכים מפה?
הפחד עלול להשתלט עלינו לא רק בקפיצה לגובה. לפעמים נהייה בסיטואציות מפחידות כמו פחד גבהים, פחד ליפול ופחד להתהפך. אבל אנחנו צריכים כמתאמנים לדעת שנצטרך להתמודד עם אותו פחד. תזכרו, ההצלחה מגיעה מעשייה תבחרו את הדרך שלכם להגיע לשם.
בהצלחה.