מדרסים – בניסיון למנוע פציעות ולטפל בהן, רצים רבים תולים את יהבם במדרס, אבל הראיות המחקריות אינן חד משמעיות לגבי יעילותם. בכתבה הזו אשתדל לעשות סדר בשוק המדרסים:

מאת: איגור מינץ, פיזיותרפיסט

השיח בנוגע למדרסים נוטה להיות מאוד דיכוטומי. "כל רץ חייב מדרס כדי לשמור על הרגליים", "מדרסים זה לזרוק המון כסף לפח", "בלי המדרסים לא הייתי רץ היום" ו-"המדרסים הכאיבו לי עוד יותר ממה שהיה" הם רק דוגמאות לשיח הזה. יתכן שאנחנו שומעים רק את הדעות הקיצוניות בנושא ולא שומעים את כל אלה שהמדרסים אולי קצת עזרו להם ואולי הסובייקטיביות בתגובה למדרסים מאוד שונה מאדם לאדם. כך או כך, יש המון בלבול אצל רצים בנוגע למדרסים והשפעותיהם.

הטוב, הרע והמכוער בתחום המדרסים

  • הטוב – אם יש כאב, הגיוני לשנות משהו. למשל, אם יש רגישות נקודתית בכף הרגל, יש הגיון בריפוד לצורך פיזור הכוח על שטח גדול יותר. בנוסף, בחלק מהמקרים יש הגיון ביומכני בשינוי התנועה של כף הרגל.
  • הרע – ביטחון מופרז של מכיני המדרסים לגבי השפעתם. יש פה הרבה תחום אפור וקשה להעריך מראש את התגובה למדרסים. בכלל לא בטוח שאחרי שתשקיעו המון זה יעזור לכם!
  • המכוער  – המצאת פתולוגיות לצורך טיפול בהן, כשבעצם אין שום בעיה, במיוחד כאשר אין תלונה של כאב. למשל, פלטפוס, קשת גבוהה וכו'.

שיטות התאמת מדרסים

  1. מוצר מדף ללא התאמה – פשטות זו לא מילה גסה. בחלק מהמקרים מדרס פשוט מספיק ובמקרים מסוימים הוא אפילו יותר טוב ממדרסים מתוחכמים ויקרים. אפשר לקנות לפי מידה באינטרנט, בסופר פארם או בחנויות אורתופדיות.
  2. לפי סריקת כף רגל – המכשירים הנפוצים מזכירים את הסורק הביתי והם נותנים מידע על צורת כף הרגל שבאה במגע עם הקרקע ומידת הלחץ באזורים השונים. בהתאם לכך מותאם מדרס. הסריקה היותר מתקדמת היא סריקה תלת מימדית שאמורה לספק מדרס עוד יותר מותאם. בחלק מהמקרים, המידע נשלח למעבדות בחו"ל ושם בונים את המדרסים ושולחים חזרה. 
  3. הטבעה (לפי מידת גבס) – מטביעים את כף הרגל בחומר מסויים (או מניחים רצועות גבס על כף הרגל) ומקבלים את צורתה. בונים מדרס לפי התבנית והשינויים שנדמה לאיש המקצוע שיטיבו עם הרץ.
  4. Thermoformable – מדרסים אלה בעלי צורה כללית של כף רגל ולאחר חימום יש להם יכולת לקבל את הצורה של כף הרגל של הרץ. לאחר קירור הם שומרים על הצורה וכך מתקבל התאמה טובה מאוד לכף הרגל והעדפות הרץ.
  5. מעבדת הליכה –  שילוב של מצלמות, מדי כוח ולחץ ואנשי מקצוע שמפענחים את התוצאות ומשערים אילו שינויים בתנועת כף הרגל צריך לבצע ובהתאם לכך, איזה מדרס צריך.
  6. ניסוי וטעיה –  יש סוג של מדרסים מודולריים. בסיסים מסוגים שונים עליהם אפשר להוסיף תוספות רכות וקשות וכך לנסות להגיע למה שהרץ מרגיש איתו הכי בנוח. לפעמים זו גישה שמשולבת גם בשיטות האחרות – לא ייצור חד פעמי ומסירה ללקוח אלא תהליך של שיפור והתאמה לפי העדפותיו.

מדרסים ביו-מכניים

בקרב הציבור נתפסים כמדרסים הכי איכותיים, אולי בגלל המחיר הגבוה. הם כמעט תמיד מיוצרים בהתאמה אישית דקדקנית. אלה מדרסים קשים יחסית שמטרתם לשנות את תנועת כף הרגל בהתאם למה שאיש המקצוע חושב שיעזור לרץ. בגלל הנוקשות שלהם צפויה תקופת הסתגלות ואי נוחות. אציין שוב, אין הבטחה שאלה המדרסים הכי טובים לכף הרגל שלכם. לפעמים מספיק מוצר מדף פשוט ורך.

האם מדרסים מונעים פציעות?

דוגמאות לבעייתיות של מחקרי המדרסים אפשר לראות במטא-אנליזה משנת 2016, בה מסוכמים 11 מחקרים שבדקו את השאלה שבכותרת. אם קוראים את הסיכום בלבד, מתרשמים שמדרסים יעילים למניעת פציעות באופן כללי ושברי מאמץ אבל לא יעילים במניעת פציעות של רקמה רכה ואילו מדרסים בולמי זעזועים לא יעילים במניעת אף פציעה. אבל אם מתעמקים בפרטים מגלים את הדברים הבאים:

  1. איכות נמוכה של רוב המחקרים.
  2. במחקרים השונים נבדקו מדרסים שונים מחומרים שונים ורמת נוקשות שונה. חלקם מוצרי מדף וחלקם מותאמים אישית. קשה להגיע למסקנה גורפת מכזה מגוון של מחקרים.
  3. שיטות שונות להתאמת המדרס.
  4. הטרוגניות גבוהה בתוצאות המחקרים.
  5. 4 מחקרים בוצעו בצה"ל ולא ברור עד כמה ניתן להכליל לאוכלוסיית רצים.
  6. לגבי שברי מאמץ, צריך לתת מדרסים ל-9-42 אנשים כדי למנוע שברי מאמץ לאחד מהם.

חוץ מהנקודות הנ"ל שצויינו במאמר, קשה לי להאמין שכל המחקרים חפים מאינטרסים כלכליים. סקירה נוספת מ-2011 מסיקה שמדרסים אולי יכולים להיות יעילים בהורדת סיכון לשין ספלינט (אצל חיילים) אבל לא לפציעות רקמה רכה. בקיצור, נכון רגע זה, קשה לומר משהו חד משמעי בנושא. אין הנ"ל אומר שמדרסים לא מונעים פציעות, אלא שאנחנו פשוט עדיין לא יודעים האם זה כך, ואם כן, אילו מדרסים מתאימים למניעת איזו פציעה.

מדרסים כטיפול לבעיות נפוצות

כמעט כל סקירות שמצאתי מתלוננות על מיעוט מחקר איכותי. בנוסף, המחקרים לא מתייחסים דווקא לרצים ולכן צריך לקחת את הכתוב בערבון מוגבל בריבוע.

  • פציעות שימוש יתר- סקירה של 15 מחקרים מסכמת שהראיות הקיימות אינן מספיקות כדי לתמוך או לשלול שימוש במדרסים כטיפול בפציעות שימוש יתר (פציעות שמופיעות בגלל חוסר התאמה של רמת האימון למתאמן לאורך זמן). בנוסף, לא נראה הבדל בין מדרסים מותאמים אישית לבין מוצרי מדף. החוקרים מציינים שלעיתים למדרסים יש תופעת לוואי: חוסר נוחות.
  • כאבי ברך- ממצאים מתוך סקירה של 7 מחקרים (שכרגיל ציינה את איכות המחקרים הנמוכה): ראיות מוגבלות לכך שמדרסים לא מותאמים אישית משפרים את התפקוד בטווח של 6 שבועות, יחסית לרפידות שטוחות. לא ברורה ההשפעה של מדרסים מותאמים אישית.
  • כאבי עקב- ב-2018 פורסמו באותו ירחון שתי מטה-אנליזות בנושא עם מסקנות מעט שונות. מסקנה מהאחד: אין הבדל בכאב ובתפקוד בין מדרסים לא מותאמים, מותאמים או מדרסי פלצבו בטיפול בכאב עקב. מסקנה מהשני: יש ראיות סבירות שמדרסים מפחיתים כאב בטווח הבינוני, אבל לא בטוח אם השינוי משמעותי.
  • כאב בכף הרגל הפלנטרית (האזור שבא במגע עם הרצפה)- סקירה של 6 מחקרים, שאף אחד מהם לא כלל קבוצת ביקורת, מרמזת שמדרסים מכל סוג מפחיתים את הכאב ומשפרים את תפקוד כף הרגל בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
  • גב- ממצאים מ-5 מחקרים לגבי טיפול בכאבי גב ע"י מדרסים ו-6 מחקרים לגבי מניעה של כאבי גב ע"י מדרסים מצאו שאין השפעה.
  • אכילס- מצאתי שני מחקרים לגבי טיפול בכאב במרכז גיד אכילס ע"י מדרסים. נמצא שלמדרסים יש השפעה, אבל היא דומה לפלצבו ולחוסר טיפול.

מדרסים בישראל

שוק המדרסים בארץ פרוץ. אין פיקוח, אין הגדרה לגבי איזו הכשרה צריך לעבור מדרסן ומי מורשה להכין ולמכור מדרסים. אם תרצו, תוכלו לפתוח מחר חנות מדרסים ולקרוא לעצמכם מדרסנים מומחים. איך בוחרים? כמו שבוחרים כל איש מקצוע אחר… יש היגיון בללכת למישהו שהשכר שלו לא תלוי במדרסים בלבד. אז מי מתעסק בארץ במדרסים?

  1. אורטופדים ופודיאטרים – נותנים הנחיות ספציפיות למדרסנים. פודיאטור הוא תואר של רופא מנתח שניתן בארה"ב או תואר ראשון בחוץ לארץ. סוג של אורטופד של כפות רגליים. 
  2. פיזיותרפיסטים – חלקם מתאימים מדרסים בעצמם, חלקם בקשר עם אורטוטיסטים (מדרסנים) או נותנים המלצות לסוגי מדרסים.
  3. מדרסנים- יצרני המדרסים. יש אמנים מהמעלה הראשונה שהידע שלהם שווה יותר מכל בעלי התעודות ויש כאלה שרק מכניסים חומר למכונה ומוציאים מדרס מוכן.

מגמות עתידיות

  • שילוב של טכנולוגיות לבישות בתוך המדרס. כך ניתן לקבל מלא מידע (מיותר?). למשל: מידת הלחץ באזורים שונים בכף הרגל, זמן מגע בקרקע, נתוני GPS ועוד.
  • מדרסים עם יכולת ספיגת ושחרור אנרגיה.
  • לדעתי האישית, עם התפתחות מדפסות התלת-מימד, שיפורים באיכות הצילום, והאפשרויות לסריקה תלת מימדית של כף הרגל, בהמשך נוכל להגיע לכך שלכל אחד מאיתנו תהיה מעבדת מדרסים ביתית.

סיכום על השימוש במדרסים

השורה התחתונה היא שנכון לעכשיו, אין שורה תחתונה. בוחני נעלי ריצה יעידו שהוספת מדרס לנעל עלולה לקלקל את חווית הנעל ואת איכות הריצה איתה. ההסכמה הרחבה ביותר בין סוקרי המאמרים היא שיש מעט מאוד מחקר איכותי ולכן, כאשר ממצים מסקנה מאוחדת מכל המחקרים מתרחשת תופעה של garbage in-garbage out. 

אנחנו עדיין לא יודעים לומר בוודאות איזה מדרס מתאים לאיזו כף רגל של איזה רץ עם איזו פציעה. אולי מחקר עתידי עם ריבוד מתאים יוכל לספק את הסחורה. בינתיים, בהתאם לחוסר הוודאות הזו, ההמלצות שניתן לתת הן מאוד כלליות וחלשות.

אם אתם סובלים מכאב בכפות הרגליים (ואולי בברכיים) וניסיתם לשנות את תוכנית האימונים שלכם ללא הועיל, ניתן לשקול ייעוץ אצל איש מקצוע או לנסות מדרסים פשוטים. מומלץ לבדוק את ההחזרים שאפשר לקבל מהקופה עבור המדרסים. 

בכל מקרה, לא להתפתות מהבטחות קסם ולא להאמין שהמחיר הוא סגולה לאיכות. זכרו שמדרסים לא חייבים להיות תרופה לכל החיים. אולי רק משהו זמני. תרגישו חופשיים לנסות להיגמל מהם.

מקורות


 

רצים עם RUNPANEL: הצטרפו לדן קוני וגיא חלמיש וקבלו תוכנית אימונים אישית תפורה רק עבורכם.
בנוסף: תמיכה אישית בריצה וסיוע בהגדרת היעדים, עזרה וידע שיעזרו לכם לשבור שיאים ולרוץ טוב יותר (התוכנית בתשלום).

להצטרפות מלאו את הטופס:

אני רוצה להצטרף!

אנא חזרו אלי לפרטים והצטרפות