סיכום שיעור זה הנו חלק שני מסדרת סיכומים מקורס חדרי הכושר של מרכז יובל בכפר תבור, העוסקים בפציעות ספורט. 

מתוך קורס מדריכי חדר כושר, מרכז יובל, כפר תבור
רשם: גיא חלמיש

כל פרקי הסדרה:

דלקת

הדלקת היא התגובה של הגוף כמעט לכל הפציעות. זו תגובת נגד של מערכת החיסון שלנו- תאי הדם הלבנים הנוצרים במח העצם המגיעים לאזור הפצוע ומרפאים אותו. דלקת יכולה לנבוע מכל מני סיבות, כמו נגיפים, חיידקים (כאב גרון חיידקי ואנטיביוטיקה..) ועקב עומס כמו בפציעות ספורט. מאפייני דלקת:

  1. חום באזור
  2. אדום
  3. נפוח
  4. כואב
  5. אובדן תפקוד

התהליך הוא שהאזור ניזוק, מערכת החיסון מתגייסת באמצעות זרימת דם מוגברת לאזור. כלי דם באזור הזה מתרחבים להוביל אליו דם, וכלי דם היוצאים מהאזור מתכווצים (זה נעשה באמצעות אותם שרירים חלקים שנמצאים בשכבה האמצעית של כלי הדם). לכן האזור אדום. הטמפ' היא מעט גבוהה מהחוץ בד"כ ולכן זה מתחמם. מהדם עוברים החומרים המרפאים אל הרקמה – לכן יש נפיחות כי החומרים והנוזלים מצטברים שם. נוצרת בצקת ונפיחות. הם לוחצים על נוסיספטורים (חיישני כאב) המעידים למוח שצריך להפחית הנעה ועומס על האזור הזה… זו סיבת הכאב. 

במצבים מסוימים דרמטיים יותר- החום יהיה בכל האזור או בכל הגוף (שבר)- מנגנון השרדותי שמונע תנועה בכל הגוף. 

הטיפול הראשוני בפציעת ספורט אקוטית: לתת מנוחה יחסית. הגישה היא כן להמשיך לאפשר תנועתיות ולא רק עצירת תנועה מוחלטת. לתת בגדול מנוחה לאזור אבל לייצר מעט תנועה בכל זאת. אפשר להרים מעט מעל גובה הלב כדי לעזור בניקוז הנוזלים.

RICE – rest ice compression elevation 

POLICE – protection, optimum loading, ice, compression, elevation


לחצו פה לקבל את פיטפאנל בטלגרם 

פציעות אקוטיות מול שימוש יתר

  • פציעות אקוטיות- שברים, פריקה, עומס שהרקמה לא עמדה בו.
  • פציעות שימוש יתר – שבר מאמץ, דלקת בגידי הכתף.

שברים – הפרעה בהמשכיות מבנה העצם היכולה להיות חלקית או מלאה (סוגים: שבר רוחבי/אלכסוני/ספיראלי/דחיסה/תלישה). קל לאבחן ברנטגן ומתאפיין בכאב, סימן חבלה חיצוני, נפיחות ובחלק מהמקרים עיוות צורת הגפה. יש שברים שניתן לקבע עם גבס, ואחרים לא (ואז ניתוחים, מתכות וכו'). 

  • שבר סגור- אין חשיפת עצם פצועה לאוויר החיצוני.
  • שבר פתוח-  נוצר נזק לרקמות מסביבב ומגע בין העצם השבורה לאוויר.
  • שברי מאמץ- תוצר של עומס על העצם ללא יכולת התאוששות. נראה בצילום קו או סדק דק (hairline) ולרוב מתגבר בזמן פעילות. מסוג over use והטיפול: מנוחה, תזונה, שינה, פיזיותרפיה וחזרה הדרגתית. נשים נפצעות הרבה יותר משברי מאמץ. יש חשיבות למשטחים, לתוכנית ובעיקר להתאוששות. אין קשר כנראה לפלטפוס או מכניקה אחרת של "ליקוי/שונות אנטומי". בדיקות: רנטגן, MRI שמאפשר גם לראות רקמות רכות, ומיפוי עצמות מאפשר לראות גם שבר מאמץ עם ריכוז חומר ניגודי סביב האזור.
  • החלמה בד"כ מלאה, 3-5 שבועות. 

בסדרת הכתבות מקורס מדריכי הכושר, fitpanel.co.il מביא סיכומי שיעורים נבחרים ממרכז יובל בכפר תבור (רוצים להיות מדריכים? מלאו טופס בתחתית הכתבה ויחזרו אליכם)

סיכומי שיעורים – קורס מדריכי כושר


 נקע 

  • מתיחת יתר של הרצועות ופגיעה בשלמות הרצועה והקפסולה המפרקית עקב תנועה שחרגה מהטווח התקין. כמובן שתהייה דלקת, ויכולה להיות גם פגיעה ביציבות המפרק. 
  • נקע טיפוסי- בקרסול, ובד"כ הפגיעה תהייה ברקמות החיצוניות של הקרסול.
  • טיפול בנקע: M/RICE – כמו בכל דלקת. R-מנוחה, M-תנועה. 
  • שיקום: הורדת נפיחות, החזרת טווחי תנועה, חיזוק שרירים ותרגול יציבות המפרק.
  • פרופריוספציה – "החוש השישי" – מידע על הגוף ביחס לעצמו וביחס למרחב. יש פרופיוספטורים שמספקים לנו מידע על מיקום האיבר במרחב. בנקיעות תאי החישה האלה נפגעים וזו אחת הסיבות לנקעים חוזרים – אנחנו פחות טובים בהנחת הרגל, וצריך לשקם באימון ספציפי של המערכת העצבית הזו. 

פריקה

  • יציאה של העצם מהמפרק. פריקה מפורסמת- פריקת כתף שבה ההומרוס (עצם הזרוע) יוצאת מהמפרק
  • כמעט תמיד יש גם קרע מלא של הרצועות והמשמעות היא שיש גם פגיעה בפרופריוספטורים ולכן גם היציבות תפגע- גם הרצועות וגם התפישה של מיקום האבר נפגעת. זו הסיבה שרואים פריקות חוזרות.
  • לא מחזירים פריקה למקום! אפשר להזיק לרקמות שנמצאות שם, עצבים, שרירים, כלי דם וכ' ועושים את זה תחת שיקוף במיון. 

הרשמו לניוזלטר שלנו! נשלח רק אחת לשבוע-שבועיים והוא מרתק:

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

קרעים בשרירים וגידים

  • מדרגה ראשונה- מתיחת שריר – נזק מיקרוסקופי לשריר
  • מדרגה שנייה- מספר סיבים גדול יותר
  • קרע דרגה שלישית- קרע מלא
  • קרעים בגידים – גם חלקיים או מלאים. הטיפול במלא הוא לרוב ניתוחי. קרע מלא בגיד אכילס מטופל בקיבוע מיוחד במגף.

דלקת בגידים

  • כתוצאה מעומס ממושך בגיד או חבלה חיצונית. 
  • טיפול- בעיקר במנוחה. קירור עיסוי, שימוש בעזרים (חבישות, סדים) 
  • תרופות נוגדות דלקת NSAIDs שאינן סטרואידים (כמו וולטרן ארקוקסיה וכו') משתמשים בהן כשהדלקת לא עובדת והופכת כרונית. נמשכת זמן ארוך: חודש או יותר. רואים שינוי במבנה וסוג סיבי הקולגן בשרירים כאלה, עלייה בכמות החומר החוץ תאי ויצירת תאי דם חדשים. 
  • מחקרים העלו כי תרגול אקסצנטרי (שלב בו השריר גם מתכווץ וגם מתארך) גורם לשיפור הקשר בין סיבי הקולגן בגיד וכך מסייע לתהליך הבנייה מחדש בגיד. מדובר בתרגול לכאב לא חזק. למשל: עליה עם קצות האצבעות על מדרגה וירידה עם העקב למטה מגובה מדרגה, עם רגל אחת לחיזוק האכילס. 

קרע ברצועות

  • אבחון באולטרהסאונד או MRI. 
  • ריכוז גבוה של קולגן הופך את הרצועות לחזקות ולא גמישות. כל שינוי באורך האנטומי המרבי מתבטא בקרע
  • טיפול: מנוחה, הורדת נפיחות וכאבים, שמירת טווחי תנועה וחיזוק שרירים
  • קרע מוחלט – טיפול שמרני / ניתוחי
  • פגיעה ביציבות המפרק
  • ברצועה צולבת- פציעה נפוצה ובד"כ משפיעה מאוד על סיום קריירה של ספורטאים. 

נזק בסחוס המפרקי

  • מאפיין בד"כ פציעות במפרק הברך או מפרק הירך. אוסתיאוארטריטיס. 
  • כתוצאה מחבלה ישירה (נפילה, תנועה סיבובית) – נגיעה של העצמות זו בזו. 
  • אסקפת דם נמוכה הופכת פגיעה בסחוס לבלתי הפיכה, וגורם לקושי בתנועה, כאבים נפיחות ושיוניים ניווניים במפרק. אולם רק שליש ממי שאובחן ידווח על כאב.
  • היא יכולה להיות גם Over Use וגם אקוטית. 
  • סברה נפוצה שריצה גורמת לשחיקה בסחוס – זה לא נכון! בבדיקה של 276 רצים, צילומי ברכיים, והשוואה לאוכלוסיה הרגילה, ראו שאין יותר שחיקה של סחוסים. בדקו גם על מרתוניסטים- לא סובלים יותר משחיקת הסחוס המפרקי בהשוואה לאוכלוסיה שלא רצה. יותר מזאת- אולי אפילו משגשג וגדול יותר ובריא יותר בהשוואה ללא רצים! היום מדברים על הסחוס כעל רקמה שכן מגיבה לעומסים כמו עצם ושריר. 
  • סברה נוספת לגבי ריצה וכאבי גב- גם לא נכון. הדיסקים הבינחוליתיים לא קטנים כתוצאה מהאימפקט אלא דווקא גדול יותר ובריא יותר. יש תשתית ראייתית שריצה היא אינה רעה לא לברכיים ולא לגב שלנו!

תאוריית שער הכאב 

אנחנו יוצרים גירוי מכאיב, למשל כאב בכתף כתוצאה מדלקת באחד הגידים, שגורם להפעלת נוסיספטורים והמוח מפרש זאת כתחושה של כאב. הרבה טיפולי פיזיותרפיה מבוססים על יצירת גירוי תחושתי שאינו כאב באותו אזור. זכו על התיאוריה הזו בפרס נובל (תחושות נוספות: קור, לחץ, ליטוף וכו כל אחד מפעיל רצפטור אחר). התאוריה אומרת שכשגורמים לתחושה מהאיזור הכואב לעוד תחושה שאינה כאב- אנחנו יוצרים על תחרות. יש שער ומי יכנס – מידע סנסורי אחר מתחרה, יכול להכנס ולמנוע כניסת כאב. למשל- אלקטרודות חשמל, או עיסוי, או כרית חמה… תחושה שהיא לא הכאב, ותחרות בין מידע הכאב למידע האחר. 

זה מוריד כאב בצורה נהדרת, אולם לא משכך אותו לגמרי. הכאב עובר בעוד מנגנונים ולא רק דרך עמוד השדרה, ולכן אפשר רק להפחית. 

קניזיוטייפ- יוצר תחושה על העור. המטרה היא לא לקבע, אלא ליצור גירוי תחושתי שטחי על העור… הטייפ מחליק ביחד עם העור ומתחרה בכאב מאותו אזור. 

 מה זה קנאקים? 

אם זה לא גורם לכאב אז זה לא עושה נזק. אם יש כאב עדיף להמנע. אין משמעות או השפעה ארוכת טווח להוצאת קנאקים לא לטובה ולא לשלילה. שני סוגים: 

  1. קפיצה של גיד או רצועה על בליטה של עצם- לפעמים בקרסול כשמסובבים, בירך או במרפק 
  2. שחרור גזים הקלועים בסינוביה המפרקית- מהאצבעות, צוואר, עמוד שדרה. איזור העוטף את המפרק ויוצר בו ואקום. תנועה מהירה שם יכולה לגרום הוצאת גז הכלוא שם והמפיק את הקנאק הזה. כנראה שהורדת הלחץ מהמפרק מייצרת תחושה טובה יותר לזמן קצר.

מרכז יובל הנו מרכז הכשרות למדריכי כושר בצפון ובו קורסים מקצועיים להכשרת מדריכי חדר כושר, אימוני Outdoor, אירובי, פונקציונלי, אופני Indoor, ועוד. רוצים ללמוד שם? מלאו פרטים ויחזרו אליכם!

אני רוצה לברר על קורס במרכז יובל בכפר תבור

אנא צרו איתי קשר