בעידן הנוכחי כל ספורט קבוע, תחרותי, בחוג רציני לילדים הוא דבר מבורך וחשוב. ילדים צריכים לפחות שעה ביום של פעילות גופנית ובעידן בו קשה יותר לגרום להם לעשות את זה, כל פעילות כזו מבורכת. אבל אם יש חוג אחד בלבד שצריך לבחור עבורם, כדאי להכיר את המונחים: מיומנות פתוחה ומיומנות סגורה בספורט. מחקר מעניין בדק את ההשפעה של סוג הספורט בקשר למיומנויות פתוחות או סגורות על היכולת הקוגניטיבית של ילדים בקבלת החלטות. 

הדיוור שלנו ממש מומלץ – תבדקו אותנו!

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

מיומנות פתוחה מול סגורה

בגילאים צעירים מתעצבות היכולות שלנו. העולם עליו אנו מביטים בכתבה הזו הוא עולם המיומנויות המוטוריות, והמטרה שלנו היא לשפר את היכולות האלה אצל ילדים. ישנו מגוון גדול של סוגי מיומנויות: מיומנות מוטורית עדינה, גסה, טורית, רצופה, פשוטה ועוד… אבל הפעם נכיר שתיים מהן.

מיומנות סגורה – פעולה בעלת אופי תנועה חזרתי קבוע, תבניתי, פעמים רבות מושפע מקצב פנימי שמוכתב על ידי הספורטאי עצמו, ולכן מכונה "סגור". פעולות כמו סיבוב הפדלים באופניים (ביחוד על טריינר/אופני ספינינג), זריקת עונשין בכדורסל, ריצה על מסילה בחדר כושר, דילוג חוזר בפורמט קבוע כלשהו. 

מיומנות פתוחה – פעולות שמתבצעות בתבנית תנועה משתנה. לעתים עקב סביבה משתנה שיש להגיב אליה ולא ניתן לצפות אותה בדיוק רב כמו במיומנות סגורה. זו פעולה דינמית, משתנה, לא צפויה. דוגמאות: מסלול שטח בחוץ, תרגול ירי מעשי בלי לדעת מה מקפיצים לך בהמשך, משחק כדור עם שחקנים אחרים… אם סיבוב הרגליים על אופני ספינינג קבועים היא מיומנות סגורה הרי שהמקבילה שלה הפתוחה היא רכיבת אופני הרים במסלול סלעי מפותל ומשתנה בה הרוכב מגיב לסביבה משתנה. אם ריצה על טריינר היא קבועה יחסית, הרי שריצה במשחק כדורגל בין שחקנים ובזגזוגים משתנים כתוצאה מתנועת האחרים על הדשא היא המקבילה הפתוחה שלה. 

 

התמודדות שונה

למרות שבמציאות רוב המיומנויות אינן טהורות (רק סגורות או רק פתוחות), יש הבדל ביכולות הנדרשות מהספורטאי בכל סוג של מיומנות. מיומנות סגורה תהייה מושפעת יותר מתרגול חוזר ברמה הטכנית התנועתית שלו – הפעולות האלה קלות יותר ללמידה ותרגול מאשר פעולות שאין בהן תבנית חוזרת וקבועה. 

כדי לשפר את היכולות להתמודד עם סביבה משתנה, תבניות תנועה משתנות והכאוטיות המאפיינת מיומנות פתוחה, צריך לגרות את המערכות בסביבה כזו. זה מורכב יותר היות ומגוון המשתנים שיש לתפוס ולהחליט לגביהם גדול ומשתנה, וגם השליטה בתנועה אינה מתורגלת בדיוק כי התנועה מעט שונה בכל פעולה. 

גם מרכיבים פסיכולוגיים ועצביים נוספים נכנסים פה למבחן: היכולת לקלוט חושית מה קורה בסביבה, לעבד ולדייק את משמעות המידע הזה, לקבל החלטות ולהגיב, ואז גם להפעיל את הגוף בדיוק המספק לתגובה אפקטיבית. יש פה ללא ספק אתגר גדול יותר לכל המערכות. ובספורט וגם בלמידה אנחנו כבר יודעים: אתגור המערכת משפר אותה… 

הספורט בו יבחרו הילדים שלכם, ישפיע על היכולות הפיזיולוגיות והקוגניטיביות שלהם, כך מגלה המחקר.

FITPANEL גם בטלגרם – מצטרפים פה! 

מחקר על הבדלים ביכולת קוגניטיבית של ילדים

מחקר מעניין וחדש מ2021 פורסם ב Scientific Sports עסק בהבדלים בין היכולת להפעיל את התגובות הקוגניטיביות והגופניות שלהם בין אלה העוסקים בספורט הדורש מיומנויות פתוחות לעומת אלה העוסקים בספורט עם מיומנויות סגורות. 

המחקר חילק 49 ילדים לשלוש קבוצות לפי ההשתתפות שלהם בספורט. קבוצה אחת באה מספורט של מיומנויות פתוחות, אחת מסוגי ספורט של מיומנויות סגורות, וקבוצה שלישית של יושבניים. המשתתפים נבדקו במבחני יכולת קוגניטיבית (מבחן פלאנקר בו הנבחן מתבקש להגיב למטרה תוך הסחות והתעלמות ממידע בצדדים), וכושר מוטורי (מהירות תגובה, מהירות, זריזות, כח, שיווי משקל).

המחקר בדק את היכולת הנקראת Inhibitory Control – זו היכולת לדכא תגובות אימפולסיביות טבעיות שיש לנו נטיה להפעיל בגירויים מסוימים, כדי להצליח להתמקד בביצוע פעולה אחרת, חשובה יותר עבורנו. אפשר לראות ביכולת הזו כעוד מרכיב של שליטה עצמית ואפקטיביות בביצוע.

איזה ספורט כדאי לילדים

תוצאות עיקריות במחקר

  • הילדים שעסקו בספורט עם כישורים פתוחים הציגו יכולות גבוהות יותר במבחנים לעומת אלה שעסקו בפעילות יושבנית. 
  • היתרון שהציגה קבוצת הילדים שעסקה בכישורים פתוחים על אלה שעסקו בספורט עם כישורים סגורים היה רק בתחום המהירות והזריזות הפיזיולוגית שלה.
  • גם קבוצת הכישורים הסגורים הראתה יתרון – אך רק במהירות התגובה שלה על פני קבוצת היושבניים. 

 

השורה התחתונה 

המחקר מראה  את היתרון הטמון בגירוי ילדים לעיסוק בספורט בכלל – שכן התוצאות עדיפות על פני היושבניים בשני סוגי הספורט, אבל גם בפרט בסוגי ספורט פתוחים. 

יש לקחת בחשבון מגבלת מחקר אחת עיקרית משמעותית: אנו לא באמת יודעים בוודאות האם הביצועים שהודגמו הם התוצאה של היכולות של הילדים מראש או נוצרו כתוצאה מהספורט. נסביר: יתכן שהילדים שנוטים לבחור בספורט עם כישורים פתוחים נטו לכך בגלל היתרון שהיה להם מראש במיומנויות האלה… כלומר לא זה ששלחו אותם לעשות ספורט יצר להם את היתרון אלא היתרון הוא שהוביל אותם לספורט הזה.

בכל מקרה, ברור שבספורט המחייב פעולה דינמית, משתנה בסביבה רבת אנשים ואפשרויות, קבלת ההחלטות מהירה, נדרשת פעולה קוגניטיבית ופיזיולוגית פחות תבניתית. יתכן שחוגים של כדורגל, כדורסל, כדורמים, אופני הרים, קרב מגע, יחזקו את היכולות האלה טוב יותר וכדאי לנסות להוביל ילדים לפעילויות מגוונות כאלה. יהיה להם עוד שפע של זמן לעבור בבגרותם לסוגי הספורט המונוטוניים יותר כמו טריאתלון, שחיה וריצה. 

 

מקורות: 

Formenti, D., Trecroci, A., Duca, M. et al. Differences in inhibitory control and motor fitness in children practicing open and closed skill sports. Sci Rep 11, 4033 (2021). https://doi.org/10.1038/s41598-021-82698-z