יש אנשים שאוהבים את זה לבד, יש כאלה שמעדיפים את זה בזוגות. חלק אוהבים את זה עדין חלק מעדיפים את זה כואב. כמובן שאני מדבר על עיסוי ספורטאים. אבל האם הוא אפקטיבי? ואם כן למה? 

מאת: ג'ניה מלמן, פיזיותרפיסט

עיסוי הוא אחד מהטיפולים העתיקים ביותר הידועים לאדם. העמותה האמריקאית לעיסוי מונה את היתרונות הבאים שיש לעיסוי (לטענתה. אנו ממליצים לקרוא בביקורתיות):

  1. הפחתת מתח שרירי ונוקשות שרירית
  2. ריפוי מהיר יותר של שרירים ורצועות
  3. הפחתת כאב שרירי
  4. הפחתת נפיחות
  5. שיפור טווח תנועה ושיפור ביצועים אתלטים

אם נשוטט באינטרנט ונחפש מקורות מידע נוספים, נתקל גם בטענות הבאות: שיפור לחץ דם, שיפור זרימת דם, עוזר למערכת החיסונית ועוד. אולם קיימים אתגרים רבים בהבנה טובה של השפעות העיסוי. העיקריים שבהם הם מחסור בביסוס מדעי לחלק מהשפעות העיסוי וריבוי סוגי העיסוי (וטכניקות עיסוי) המקשים על חקירת אמצעי ההתערבות הזה. לכן, אנחנו נשארים עם השאלה מה אנחנו באמת יודעים על עיסוי – מתי הוא יעיל? מתי פחות? ומה הוא בכלל עושה? 

השפעת עיסוי על ביצועים והתאוששות – זניחה

כאשר אנחנו מדברים על ביצועים ישנם מספר מרכיבים אשר יכולים לעניין אותנו: ראשית מרכיבים פיזיים במדדים כמו כוח, מהירות, סבולת, גמישות, שיפור פסיכולוגי והפחתת תשישות, וכן מניעת כאבי שרירים לאחר פעילות (DOMS). אולם המחקר מראה פעם אחר פעם כי עיסוי לצורך שיפור כח, קפיצה, ריצה וסיבולת לא נמצא כיעיל בשיפור המדדים הללו. 

בכל זאת נמצאה תמיכה מסוימת לעיסוי ככלי לשיפור ביצועים ברמה מועטה מאוד: מטה-אנליזה של Poppendieck משנת 2016 בחנה מה משך הזמן המומלץ לעיסוי ומה ההשפעה שלו על התאוששות. על פי ממצאי המחקר הזמן האופטימלי לביצוע עיסוי הוא בין 5-12 דקות. העיסוי הביא לשיפור בביצועי ספרינט (על אופניים), סבולת וקפיצה לגובה. עם זאת, החוקרים מציינים כי האפקט היה זניח, ותוהים האם זה מצדיק את השימוש בעיסוי.

מטה-אנליזה של Davis et al משנת 2020 מצאה כי עיסוי יכול להיות יעיל בשיפור גמישות. על סמך ממצאים אלו יכול להיות כי יש יתרון בביצוע עיסוי בענפי ספורט הדורשים גמישות משמעותית. לחוקרים הייתה רק הסתייגות אחת – העיסוי נבדק מול קבוצת ביקורת ולא מול התערבות אחרת. המשמעות היא שעל פי המחקר הנ"ל אין לנו דרך לדעת האם קיימת שיטה אחרת שוות ערך או יעילה יותר בשביל לשפר גמישות.

לעיסוי יכולות להיות גם השפעות שליליות על ביצועים, Nedelec et al ו Best et al הגיעו למסקנה כי מתן עיסוי לרקמה אשר עברה טראומה בסמוך לאירוע יכול להוביל לנזק שרירי נוסף. בנוסף מחקריו של Morales et al משנת 2008 ו 2011 הראו ירידה בביצועים בשריר הארבע ראשי גם לפני פעילות וגם לאחר פעילות.

אם כך, אנו רואים כי עיסוי לא כל כך יעיל ככלי התאוששות לאחר ביצוע או כהכנה לפני ביצועים. האם זה אומר שהוא כלל לא יעיל? היעילות העיקרית של העיסוי תמונה דווקא בצד הפסיכולוגי – בתחושה הסובייקטיבית. מספר מחקרים הראו כי ספורטאים רבים מדרגים את ה DOMS שלהם, תחושת עייפות ותחושת נוקשות שרירית ברמה פחותה יותר. Bender et al ביצע מחקר על רצי 10 ק"מ חובבנים. הוא מצא כי ההשפעה הגדולה של העיסוי הייתה מיידית לאחר המאמץ. אך 72 שעות לאחר מכן כבר לא היה הבדל בין קבוצת הביקורת לקבוצת העיסוי. חשוב להדגיש כי למרות התחושה הסובייקטיבית הטובה אין זה השפיע על הביצועים. דוגמה נוספת לכך היא מחקרו של Hemmings et al אשר חקר מתאגרפים. הנבדקים אשר קיבלו עיסוי דיווחו על תחושת התאוששות טובה יותר אך כאשר נבדק כח האגרוף שלהם ביחס לקבוצת ביקורת, לא נמצא שום הבדל.

למרות נתונים אלו כדאי לחשוב על הנקודה הבאה – אם עיסוי עוזר לספורטאי להרגיש יותר טוב לאחר האימון זה דבר חיובי. הסכנה היא כאשר העיסוי מוצג ונמכר כמשהו עם השפעות פיזיולוגיות נרחבות כאשר בפועל המחקר לא מצא כאלו.

ערוץ פיטפאנל בטלגרם- תנו מבט בלחיצה פה! 

השפעת עיסוי להקלה על כאבי שרירים (כאב שריר-שלד)

סיבה נפוצה נוספת לפניה לעיסוי היא בשביל להקל על כאבים או ל"שחרר" שרירים "תפוסים". מקום התלונה יכול להיות כל אזור בגוף, האזורים הנפוצים ביותר הם גב תחתון וצוואר.

צוואר – סקירת קוקרין מ 2012 הראתה כי עיסוי לא יעיל יותר מאשר התערבויות אחרות לצורך הפחתת כאב. כמו כן הסקירה מציינת כי לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית בנוגע ליעילות ההתערבות מכיוון שיש יותר מידי שוני בין המחקרים (אין מספיק אחידות בסוג העיסוי). אחת הטענות נגד המחקר בעיסוי היא שהוא מבוצע על ידי "מערביים" וזה לא העיסוי הסיני האמיתי. סקירה מעניינת של Cheng et al 2014 ענתה בדיוק על טענה זאת. הקבוצה בדקה השפעות של עיסוי על כאב צוואר גם במאגרי נתונים אנגלים וגם סינים. הסקירה כללה טכניקות עיסוי מגוונות כמו עיסוי סיני מסורתי, עיסוי וטכניקות מנואליות למיניהן. את יעילות הטכניקות הללו הם השוו לטיפולים אחרים כגון דיקור סיני, רפואה סינית מסורתית ותרגול. הסקירה הראתה כי העיסוי לא היה יותר יעיל מטכניקות טיפוליות אחרות שהוזכרו (פרט לרפואה סינית מסורתית) בהורדת כאב. כמו כן לא הייתה לעיסוי השפעה בטווח הקצר על תפקוד.

גב תחתון – סקירת קוקריין מ 2015 הגיע למסקנה כי לעיסוי יש יעילות מסוימת בהפחתת כאב בכאבי גב אקוטיים וכרוניים אך ללא השפעה על תפקוד. בנוסף לטווח הרחוק לעיסוי לא הייתה השפעה טובה יותר מאשר לקבוצת ביקורת שלא קיבלה עיסוי. בפועל זה אומר שאם גם כואב לכם וגם יש מגבלה ביכולת להתכופף, אז עיסוי יפחית את הכאב אבל לא יעזור לכם להגיע נמוך יותר.

מרפק וברך – עיסוי רקמות רכות הוצע כטיפול לדלקות כבר בשנות ה 30 אם זאת, סקירת קוקריין מ 2014 על פגיעות גידים במרפק וברך הגיע למסקנה כי כרגע אין מספיק הוכחות בשביל להראות על יעילות עיסוי. נבדקה השפעת עיסוי על שיפור כח אחיזה, שיפור תפקוד והפחתת כאב במקרים של מרפק טניס ודלקת בחלק החיצוני של הברך (ITB).

אם קיימים מחקרים חדשים מדוע אני דווקא מצטט סקירות קוקריין? סקירות קוקריין נחשבות לסקירות האיכותיות ביותר מכיוון שכוללות מחקרים עדכניים איכותיים (כמה שניתן) ולרוב בעלות סיכון נמוך להטיות. כיום רוב המחקר אינו תומך בעיסוי ככלי עיקרי (ומספיק יעיל)  להפחתת כאב או שיפור תפקוד, הסיבה העיקרית לכך היא שאין מחקר מספיק איכותי בשביל להראות את היעילות שלו. חשוב לציין כי אם נחפש מחקרים המדברים על יעילות העיסוי, אנחנו נמצא אותם, הרבה מהם כנראה יופיע בכתבי עת של רפואה אלטרנטיבית. הבעיה היא לא כמות המחקר, אלא האיכות שלו אשר ירודה.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

עיסוי במצבי לחץ, חרדה וכאב

אחד המקומות בהם ככל הנראה לעיסוי יש השפעה משמעותית יותר הוא התמודדות עם מצבי לחץ, חרדה ודיכאון: 

מחקרו של Weinberg et al משנות ה-80  הראה כי עיסוי מפחית רמות לחץ, עייפות, חרדה ודיכאון בקרב סטודנטים בשיעורי אימון גופני. מחקר נוסף הבוצע על קבוצת מתאבקים בני 15-18 בדק השפעה של 25 ד' של עיסוי ספורטאים לאורך 10 אימונים. החוקרים מצאו כי למרות שלא היה שינוי ברמות הלחץ, רמת החרדה שלהם ירדה ביחס לקבוצה שלא קיבלה עיסוי.

מצבי לחץ וחרדה יכולים להופיע אצל כל אחד ואחד. אצל נשים בהריון הם מקושרים למצבים שלילים רבים כגון לידה מוקדמת ודיכאון לאחר לידה. מטה- אנליזה של Hall et al 2019 מצאה כי לעיסוי בין 10 ד' ל 20 ד' המתבצע יש יכולת להפחית לחץ ודיכאון במהלך הריון (במחקר לא צויין באיזה טרימסטר בוצע העיסוי(. כמו במחקרים בתחומים אחרים, גם כאן העדויות לכך הן חלשות. עם זאת, היתרון של העיסוי יכול להיות בזה שהוא התערבות לא תרופתית ובטוחה.

אוכלוסייה נוספת שבה נפוץ העיסוי היא חולים אונקולוגים. חשוב להדגיש כי המטרה של עיסוי היא לא לרפא את המחלה. לחולים אלו מוצע עיסוי כאופציה לא תרופתית בשביל לנסות ולהקל על רמות הכאב שלהם ומצבם הנפשי. מחקרה של Alves et al 2017 אשר עשה סקירה ספרותית בנושא מצא עדויות סותרות בנוגע להשפעת העיסוי על כאב, חרדה ובחילות. במחקרים אשר כן הראו יעילות (על כאב, לחץ ובחילות) ההשפעה הייתה בטווח הקצר. אחד המחקרים אשר נכללו בסקירה הראה אפילו ירידה בשימוש במשככי כאבים בטווח הקצר. לאור הנתונים המראים שונות גדולה בהשפעת העיסוי, ניתן להתייחס להתערבות זאת כאופציה חיובית במתן הקלה על כאב אצל חולים אונקולוגים. אני חוזר ומדגיש – העיסוי אינו מרפא אלא נותן הקלה זמנית לטווח הקצר בכאב, חרדה ובחילה. בטווח הארוך הוא אינו משפיע על תחושת הסבל ואיכות החיים.

מחשבות על למה עיסוי עוזר

נראה כי הדיון על עיסוי שווה ערך לדיון על קיומו של אלוהים. יש כאלה המאמינים בו ויש כאלה שלא, לחקור אותו באמת במאה אחוז בלתי אפשרי. המחקר האיכותי הקיים מראה כי התרומה של עיסוי היא לא גדולה. עם זאת, להלן מספר סיבות (משוערות) היכולות להסביר למה הוא כן עוזר:

  • זמן "עצמי" –  העיסוי מאפשר להתנתק לזמן קצר מהעומס והלחץ של היום. הוא מאפשר לקחת כמה נשימות עמוקות, להתרכז בעצמך, בצרכים שלך ולהירגע. כיום אנחנו יודעים כי מצבים שליליים כמו לחץ וחרדה הם בעלי יכולת להשפיע ולהעצים את תפיסת הכאב שלנו. ע"י הפחתת גורמים אלה המתאפשרים בזמן העיסוי אנחנו בצורה עקיפה גם משפיעים על תחושת הכאב שלנו.
  • כוחו של מגע – "כוחו של מגע" נחקר רבות בתחום הפסיכולוגיה. קיימים ניסויים מוקדמים של הארלו מתחילת שנות ה 60. ניסויים אשר באו לבדוק מה קופים צעירים יעדיפו – בובת תיל המזינה אותם או כזאת המספקת חום (הבובה הייתה עטופה במגבת). הניסויים הראו מספר פעמים כי הקופים העדיפו להיות דווקא בקרבת הבובה אשר מעניקה חום ולא תזונה. קיימים גם מחקרים חדשים יותר כמו המחקר של ד"ר אירית וייסמן פוגל (מאוניברסיטת חיפה) אשר הראה כי תחושת הכאב שלנו בזמן גירוי מכאיב היא נמוכה יותר בזמן שיש מגע פיזי של בן / בת הזוג ביחס לכאלו שהיו ללא מגע פיזי.

מכך ניתן לראות כי למגע יש השפעה פסיכולוגית ופיזיולוגית מסוימת על אספקטים שונים מהחיים שלנו כמו חווית כאב או תחושת שייכות. חלקם כנראה קשורים לתהליך האבולוציוני שלנו וחלקם להשפעה סביבתית.

  • מודולציה של כאב – לאורך השנים התפתחו מספר תיאוריות בחקר הכאב אשר ניסו לתת מענה לשאלה כיצד ניתן להשפיע על חווית הכאב. אחת התיאוריות שהוצע היא "תאוריית השער". זאת תאוריה אשר מסבירה באופן חלקי מאוד את התופעה, אני משתמש בה בעיקר לצורך המחשה:  לפי התאוריה גירויים שונים עוברים באותו "שער" בדרך למוח, זה האזור אשר מחליט האם הגירוי שאנו מרגישים גורם לכאב או לא. "השער" יכול להעביר למוח רק מידע של גירוי אחד. אם יש בכניסה "לשער" מידע על גירוי כואב אבל אנחנו נצליח לספק לו מידע על גירוי נעים, יכול להיות "שהשער" יחליט להכניס את הגירוי הנעים ובצורה זאת להפחית / להפסיק את הכאב. במילים פשוטות גירוי של מגע נעים על הגוף "חוסם" את הגירוי אשר מעורר כאב ועוזר להפחית את התחושה שלו.
  • פלסבו – אפקט פסיכוסוציאלי אשר מעצים באופן חיובי את תוצאות הטיפול. הוא יכול להיות מושפע ממגוון גורמים כמו: ציפייה כי העיסוי אמור לעזור, ניסיון קודם חיובי עם עיסוי אינטראקציה חברתית (סיפור של מישהו שעיסוי עזר לו).

האם בסופו של דבר עיסוי עוזר? 

כפי שניתן לראות, התשובה לכך לא כזאת פשוטה. ככל הנראה התשובה הנכונה ביותר תהיה – תלוי למי ותלוי מתי. קיימת בעיתיות גדולה בביצוע מחקרים על עיסוי, אבל מה שאנחנו יודעים כרגע זה שעיסוי ככל הנראה עוזר הכי הרבה לאנשים הנמצאים במצבי דיכאון וחרדה. לשאר הדברים העדויות חלשות (גב תחתון) עד לא קיימות. לכן בשורה התחתונה בדילמה של האם לעשות עיסוי או לא, אחזור למשפט שכתבתי בתחילת המאמר. אם עיסוי עוזר להרגיש יותר טוב זה דבר חיובי. הסכנה היא כאשר העיסוי מוצג ונמכר כמשהו עם השפעות פיזיולוגיות נרחבות כאשר בפועל המחקר לא מצא כאלו.