"באנו למילואים, חשבנו עושים חיים". כל מי שעושה מילואים מכיר את ההרגשה, ברגע שלובשים מדים, אוטומטית הראש עבר למצב של בחור בן 19 אבל הגיל הביולוגי כבר מזמן לא שם, גם לא הגזרה. היכולות הפיזיות משתנות ומי שלא שומר על שגרת אימונים מתאימה יכול למצוא את עצמו סובל מאד או לחילופין נפצע מפציעת ספורט מיותרת. כושר במילואים צריך להיות עניין שבשגרה.

כל אחד בראשו עדין זוכר את המסע עם עשרות קילוגרמים על הגב, את הניווטים הארוכים, בוחן מסלול, בחני כושר, תרגילים בלילות בלי שינה ועוד דברים שחלקנו עשינו בגיל 20. זה מרגיש בראש שאנחנו עדין באותם היכולות אך המציאות אצל רובינו הפוכה.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

הפער בין השוק הפרטי לנושא הכושר במילואים

איכשהו תמיד נוטים לא להתייחס לנושא אבל דמיינו: גבר בן שלושים פלוס מינוס, שעובד במשרד, בעל משפחה עם ילדים קטנים. שגרת הכושר שלו מסתכמת בהליכה לגן שעשועים עם הילדים פעם בשבוע ומשחק כדורגל עם חברים בשישי. ביום בהיר או גשום אחד נדרש להגיע לאימון גדודי, כולל סחיבת אפוד וציוד במשקל של 10-40 ק"ג וללכת קילומטרים רבים ברגל. זאת בעוד הוא נועל נעליים צבאיות ששכבו בארון שנה, בלילה ללא שינה ואחרי ארוחות לא מסודרת ממנת קרב. לאחר מכן לצאת להסתערות בתרגיל גדודי באש חיה ואחריו לבצע נסיגה עם סחיבת אלונקה כבדה למרחק רב. ככה פתאום באמצע החיים, זה לא הגיוני, אבל זה קורה.

אם זה מצב חירום מלחמתי אז אין שאלה, כולם יבואו ויעשו את הכי טוב שהם יכולים, בכל מחיר. אך ברוב המקרים זאת המציאות היומיומית, שלא בזמן מלחמה, מילואימניקים שנקראים לאימון או לתעסוקה מבצעית. לתרחיש הקודם הלא הגיוני אך לגמרי מציאותי יש שני סיומות: במקרה הטוב זה יסתיים עם סיפור טוב למשפחה ולחברים עם הרבה שפשופים וסבל. במקרה הרע קרע בשריר נקע, שבר, התייבשות, דום לב ועד מוות.

היום לפני כל מירוץ או תחרות ספורטיבית שנערכת בארץ יש להמציא, עפ"י תקנות הספורט משנת 2014 תחת חוק הספורט, אישור רפואי חתום ע"י רופא ספורט המאשר שיש לכל מתחרה את היכולת הבריאותית להשתתף במירוץ, כולל בדיקת ארגומטריה, כלומר בדיקת מאמץ. ישנם מקומות עבודה ששולחים את עובדיהם לבדיקות סקר תקופתיות כוללות גם בדיקת מאמץ וגם בדיקות ספורט שונות. כנ"ל גם במסגרת השתתפות בליגות למקומות עבודה ועוד מסגרות שונות.

שמירה על כושר

מה אומרת הרגולציה על כושר במילואים?

לפני אימון מילואים עצים ואינטנסיבי, אין צורך להגיש בכניסה לש.ג. שום אישור רפואי או בדיקת מאמץ מאושרת ע"י רופא ספורט. בדוח מבקר המדינה בשנת 2014 שעסק בתחום כשירות מערך המילואים של כוחות היבשה נכתב כך: "רמ"ח כושר קרבי בזרוע היבשה מסר לנציגי משרד מבקר המדינה במאי 2013, כי אין בצה"ל "מודל מסודר" לטיפול בכושר הקרבי של מערך המילואים ואין נתונים עדכניים על הכושר הגופני של אנשי המילואים. עוד מסר כי אחת הבעיות בהתמודדות עם סוגיית הכושר הקרבי של מערך המילואים היא שהפרופיל הצבאי של חיילי המילואים אינו מתעדכן במהלך שירותם במילואים, אלא אם אנשי המילואים יוזמים עדכון שכזה. אי-ידיעה על מצבו של חייל המילואים אינה מאפשרת להחיל עליו את הוראות הכושר הקרבי או לבחון את כושרו. לדבריו, לא ניתן לטפל בנושא הכושר הגופני של אנשי המילואים במהלך אימון או תעסוקה מבצעית, וניתן להשפיע על כך רק באמצעות השפעה על אורח חייו בשגרה מחוץ לצבא." 

מהצד השני בעולם חיילי הסדיר ואנשי קבע, יש לציין לטובה שצה"ל לוקח את נושא הכושר הגופני ברצינות רבה. הוא משתפר ומשנה את תוכניות האימון הגופני והקרבי לחייליו ומפקדיו, רוכש ציוד מתקדם לכל הבסיסים, אימונים מגוונים כגון: קרוספיט, H.I.I.T, משקולות ועוד. מכשיר חיילים מדריכים ומביא מדריכים מומחים חיצוניים, השתתפות במרוצים שונים, סדנאות ספורט שונות וכל הזמן במגמת השתפרות.

גם בצד הבטיחותי צה"ל מוציא הוראות בטיחות על מנת לדאוג ללוחמים בנושא הבריאות הגופנית בזמן מאמצים עצימים, בודק את עצמו, מבצע תחקירי בטיחות, מתכנן אימונים עפ"י סרגל מאמצים ועוד פעולות כדי שהחיילים לא יפצעו באימונים, אך עדיין, לצערנו, זה קורה.

כפי שצויין כל זה נכון בעיקר לחיילי החובה והקבע. מילואימניקים שבאים אחת לתקופה לאימון או תעסוקה מבצעית כלל לא מתעסקים בנושא הכושר הגופני בצה"ל. צה"ל כביכול סומך על המשמעת האישית של החיילים ועל ההבנה אצל המפקדים במילואים שהנושא הזה חשוב ביותר, אך לא יודע לוודא את היישום בשגרה. מילואימניק בחיי היומיום לא נמצא בצבא ולכן הקושי הוא משמעותי על אחת כמה וכמה. לכן עד שצה"ל, הגורם הרלוונטי, ייקח אחריות על הנושא, נציע מספר עקרונות כלליים שיתנו מענה גם לחיילים וגם למפקדי המילואים, כדי להימנע מתוצאות לא רצויות.

כושר במילואים

עיקרון מנחה ראשי לכושר במילואים: מודעות והקפדה על הוראות בטיחות

מודעות גופנית זה משהו שכל אחד יודע להעיד על עצמו. גם מסוגלות, גם שגרת אימונים וגם כאבים שונים ומוזרים. כל אחד חייב לדעת מה הוא יכול או לא יכול לבצע, מהי שגרת האימונים שלו עם בכלל ומה זה כאב הגיוני ומה זה כאב לא הגיוני. כל מי שמתאמן מכיר את זה – הקו הדק בין ההחלטה להמשיך או לא להמשיך בגלל כאב/מסוגלות הוא מאוד קשה להבנה ולכן במקרה הצבא קבע הוראות בטיחות ונתן סל של כלים כדי לקבל את ההחלטה בשביל החיילים. ההקפדה על הוראות הבטיחות גם אם הם לפעמים נראות נוקשות מדי, מצילה חיים.

קביעת רף כושר במילואים שקוף ומותאם לכל יחידה עפ"י משימתה

כל יחידה חייבת לגזור מהמשימה הצבאית שלה את דרישות הכושר הגופני של כל חייל. לפרסם את זה לכולם ולייצר תוכנית אימונים עבור כולם כדי לעמוד ברף. זאת על מנת למנוע הפתעות באימונים ובפעילות. וכדי לגרום לכלל האנשים להגיע מוכנים ומודעים לדרישות לכל גיוס מילואים.

בדיקות מאמץ ובדיקות רפואיות בצורה שגרתית

בדיקות ארגומטריה ובדיקות מאמץ כבר הפכו למשהו נפוץ בקרב כלל האוכלוסייה, אך עדיין לא כולם מבצעים. עפ"י המלצות של העוסקים בספורט יש לבצע אחת לכמה שנים, בדיקת מאמץ שתקפה לשנה, העלות היא מינימלית והערך שלה יקר מכל סכום שהוא. ביחידות מילואים שמבצעות אימונים ופעילות עצימה לגיטימי לדרוש מכלל אנשייה לבצע אחת לשנה החל מגיל 30 בדיקת מאמץ שתקפה לשנה.

משקולות וכושר

בניית תוכנית אימונים כללית ופרטנית לפני משימות לשמירה על כושר במילואים

כפי שצויין קודם, בצבא יש הרבה אנשי מקצוע בתחום הכושר הגופני ואפשר בקלות לפנות אליהם ולבקש עזרה בתכנון ובנייה של תוכנית כושר שנתית או חד-פעמית לכל יחידה על בסיס רף הכושר הגופני שנקבע. אפשר לפרסם לכולם, אפשר ליצור מפגשי אימון ודרכים יצירתיות שונות ומגוונות על מנת לאמן את הכוח בצורה המיטבית. 

ימי עיון והרצאות על חשיבות הכושר הגופני בשגרה ובפרט כהכנה למילואים

כושר גופני מרכיב בתוכו גם חינוך גופני ואת זה אפשר להשיג ע"י הרצאות, השתלמויות ובחינה של פציעות ספורט בצבא. ככל שנעמיק יותר בנושא כל חייל וחייל יגדיל את המודעות שלו, יבין יותר לעומק את למה הוא צריך להתאמן ובסוף יבצע את מרכיבי הכושר העצים הקיימים בכל גיוס בצורה טובה ללא פציעות מיותרות. ישנה עוד דרך לעשות לשמור על הכושר הגופני של המילואימניקים. חשוב שזה יהיה בראש של כל אחד ואחד, על מנת למנוע פציעות מיותרות. לכן, תאמצו לכם את העקרונות המתאימים לכם, צאו להתאמן והרבה הצלחה במילואים. 

מאת: ליאור בלומנפלד