בלימודי מדינאות לומדים על מדינות וארגונים מצליחים שהם הופכים לגורם משמעותי כאשר יש להם שני מרכיבים קריטיים: רצון ויכולת. מאמן הריצה גיא חלמיש מסביר שגם עבור הצלחה בספורט צריך רצון ויכולת, ובכתבה זו הוא בודק מה הקשר בין יכולת, כישרון ורצון כאמצעים לשיפור ביצועים.

מאת: גיא חלמיש

חשיבות הרצון

אתחיל הפעם בסיפור אישי. לא מזמן החלטתי לקחת לעצמי איזה תקופה קצרה, ולחזק בה את הטריאתלון שבאישיותי. הצטרפתי לקבוצת טריאתלון למשך תקופה קצובה כדי לראות כמה אוכל לשפר את התוצאה שלי. זה היה אדיר: שיפרתי בצורה דרמטית את הביצועים שלי. קפצתי מדרגה בכל המקצועות (שחיה, אופניים, ריצה) והרגשתי בשיא הכושר שלי מזה שנים. 

אם לפני ההצטרפות לקבוצה הייתי מגיע די בקלות לעשיריה ראשונה בקב' הגיל שלי בתחרויות, בלי תוכנית אימונים מתודית אבל עם שגרה ספורטיבית קבועה, הרי שלאחר הכנסת התוכנית המסודרת נכנסתי לפודיומים בכל תחרות בה השתתפתי. השיא שלי באותה תקופה היה ניצחון קבוצת הגיל 45-50 בטריאתלון גן שמואל אולימפי ב2:17 שעות. אבל אחרי 4 חודשים של 7 אימונים, 7 ימים בשבוע נשחקתי. 

מרכיבים פיזיולוגיים (שפשופים שמנעו ממני להתאמן כשלושה שבועות) הצטרפו לשחיקה פסיכולוגית, ופשוט איבדתי את הרצון להמשיך ולהשתפר. לא רציתי עוד להיות בתוך תוכנית אימונים של 7 ימים בשבוע. מאותו רגע ברור היה שאין סיכוי שאמשיך ואשתפר. בתחרות הבאה שניגשתי אליה, שהיתה דווקא אליפות הארץ באילת כשלתי לגמרי ממש לפני הסוף ופסלתי. הייתי כולי במקום אחר ברמה המנטלית, לא מרוכז, וכל מה שרציתי לעשות זה לסיים עם זה כבר. הפער הדרמטי בביצוע בהפרש חודש אחד בלבד, כשברור שפיזיולוגית אני עדיין בשיאי, העביר בי בצורה העמוקה וחוויתית ביותר את עוצמת ההשפעה של הרצון על הביצועים. 

הצלחה בספורט

בזכות הרצון: מכישלון להצלחה… (המאמן גיא חלמיש במרכז)

האם "כישרון" שווה "יכולת"? 

אני מכיר את ההתנגדות לעניין הרצון – היא באה ממפלגת הכישרון אבל מנסיוני בתחום – התמדה מנצחת כישרון! מי שמציב את הכישרון בתור משהו מהותי במרכיבי היכולת מפספס נקודה קריטית: הכישרון אולי מגדיר את תקרת הזכוכית הנסתרת שנמצאת אי שם עבור כל אחד מאיתנו, אבל במציאות- כל אחד מאיתנו נמצא במרחק אדיר ממנה. כדי באמת לגרות את קצה היכולת שלנו, נצטרך לחיות כספורטאים מקצועיים שממקסמים את כל מרכיבי החיים עבור תוצאות. אבל היות ורובינו עוסקים בספורט כתחביב, הרי שלכל אחד מאיתנו יש מרחב שיפור עצום לפנינו, גם בריצה. גם אם לתפיסתכם הנכם חסרי יכולת, אני מבטיח לכם שכנראה לא התקרבתם למיצוי היכולת שלכם בתחום הספורט שלכם!

אני לא מתכחש לכישרון שכן ברור שיש הבדלים גדולים בין אנשים שונים. אם ניקח שני מתאמנים לאותה תוכנית אימונים, כל אחד יבצע אחרת לגמרי בהנתן רמת השקעה דומה. אבל כמעט תמיד כשנתקלתי באנשים שמספרים על עצמם שאין להם כישרון, גיליתי שהם גם לא באמת התאמנו. כמעט תמיד הם החליטו את זה לפני שמישהו שיודע באמת לאמן, לימד אותם וליווה אותם במסגרת מסודרת. הם התייאשו הרבה לפני שניסו כמו שצריך, לאורך זמן ועם הדרכה אישית מקצועית.

אל תבינו אותי לא נכון- אני מאמין גדול במצוינות של המעטים שיש לטפח. אני לא חולק על הפערים הגנטיים הדרמטיים לעתים בין אנשים שונים. אני לא מהמשתמשים בקלישאות כמו "אין דבר העומד בפני הרצון", "אם תרצה ותאמין תגיע" וכו'. אבל בכל זאת, אני נתקל בלא מעט מקרים בהם התיוג העצמי של "חוסר יכולת" יצר ותרנות והרמת ידיים מעצבנת ממש, מראש. כשאני מתאכזב מאנשים כאלה אני מנסה להזכיר לעצמי שבסה"כ זה דבר מאוד מובן וטבעי: מעטים האנשים שיתמקדו דווקא במה שהם חלשים בו. הרי זה לגזור על עצמך חוויה של עיסוק במה שאתה לא אוהב. אבל זה בדיוק המנגנון בו פועלת הנבואה שמגשימה את עצמה. 

בספורט: רצון מנצח כישרון

התשובה לבעיה הזו נמצא מתחת לפנס: שנו את הגישה, ובצעו התאמת ציפיות למציאות על ידי השוואה של עצמכם לעצמכם בלבד. נכון שההצעה הזו כמעט בלתי אפשרית למי שנמצא בקבוצות שונות, שם ההשוואה לאחרים בכל אימון קיימת ונוכחת חזק. לקבוצות יש יתרון ויש חסרון- לפעמים הן תורמות לחיזוק הרצון אבל לפעמים גם מכניסות לאווירה תחרותית לא נכונה עבור חלק מהמתאמנים.  

אני מאמן ריצה בשיטה אחרת שבה כל אחד מתאמן בביתו וביחס לעצמו בלבד, ולכן השיפור והתחושה הטובה כמעט ומובטחים לו. אנחנו עושים טסט אחת לתקופה, ובודקים את עצמנו ביחס לתוצאה הקודמת שביצענו על אותו המסלול. היות והשיטה עובדת, כמעט כל המתאמנים משתפרים באופן מתמיד וחווית הריצה שלהם הופכת למדהימה ומתגמלת. ברוב המקרים הכוונה והכנסת מתודיות לריצה שיפרה את המתאמנים שלי דרמטית. במקרים אחרים הכניסה לתוכנית יצרה מחויבות וסייעה להם לא לוותר ולהפסיד אימונים וזה עוד היבט שהקפיץ מדרגה את האנשים. במקרים אחרים גם התמודדות עם עודף משקל ולו במעט תקפיץ אתכם מדרגה. היו לי מעט מאוד מקרים שבהם חשתי שיש צורך בשיפור ביצועים ממוקד ("בלוק מהירות"). ברוב המקרים – אם הגדרת המטרות שלכם נכונה ונעשית ביחס לעצמכם בלבד, הרי שגם אם לא נולדתם עם גנים של שיאן ריצה, עצם הכניסה לתוכנית אימונים עם הכוונה מקצועית נכונה תביא אתכם לחווית שיפור ביצועים והצלחה בריצה. 

 

למידע והצטרפות לאימון ריצה אישי בהדרכת גיא חלמיש כנסו לפה. נשמח להיות אתכם בקשר.