אני שהתחלתי את חיי בתור ילדה רזה, שאכלה ככל יכולתה בלי להתאמץ כלל, קיבלתי מאוד קשה את השינויים ההורמונליים שהביא איתו גיל 15, הפסקתי לגבוה ובפעם הראשונה בחיי התחלתי להשמין.  הייתי צריכה למצוא פתרון.

מאת: יעל נובוגרוצקי-ברקוביץ

בתור נערה שאוהבת לאכול היה עליי למצוא פתרון מידיי לעניין המוזר הזה, לפתרון קראו “פעילות גופנית” – הליכות , שיעורי עיצוב ומחול, אירובי, שחייה… אט אט מצאתי את עצמי מכורה. כך מצאתי את עצמי מתגייסת לצה”ל לקורס מדריכות אימון גופני ואף המשכתי והפכתי לקצינת אימון גופני, השתחררתי, הלכתי ללמוד קורס עיצוב ומחול אירובי, המשכתי להתאמן בסוגים שונים של ספורט והכל די זרם. ואז במהלך התואר הראשון שלי שמעתי על לימודיי ה”פילאטיס”.

מכיוון שהתרגלתי להצטיין בתחום האימון הגופני, וגם נודה על האמת ראיתי ממנו מקור הכנסה כסטודנטית, לא חששתי והלכתי לקורס במחשבה שבהליכה אחורה אני מבצעת את הכל. אז זהו שלא! בפילאטיס לא הייתי מצטיינת! שנאתי כל רגע – תקנו אותי, העירו לי , הציקו לי ותסתכלו אותי… ביקשו ממני להגיע לפוזיציות לא הגיוניות , אתגרו את שיווי המשקל שלי, לא עבדו על כל שריר נפרד, אלא על כל הגוף בבת אחת. סבלתי מכל רגע ואפילו בשיעור אחד ספרתי את מספר הפעמים שהמדריכה המעצבנת העירה לי 63 פעמים בשעה! (עד היום אני לא סובלת אותה).
מה שכן, אני לא בחורה שמתייאשת אז המשכתי להגיע לשיעורים ולהילחם, להנהן בנימוס בזמן שקטלו אותי מדריכות שונות ומגוונות. אך לאט, לאט זה התחיל לקרות גם לי: שרירי הבטן העמוקים התחזקו, הקורדינציה השתפרה, הנשימה הפכה למשמעותית יותר, התחזקתי ולא רק מבחוץ התחלתי ממש להפנים ולהרגיש את השיטה על גופי מבפנים.


הכירו את הפאנלים: מגזיני אינטרנט מעולים על אופניים, ריצה, טיולים ואאוטדור,

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים


פילאטיס: לא רק הגוף עובד גם המוח

לקורס מכשירים (פילאטיס מכשירים) הגעתי במהלך התואר השני וגיליתי עולם ומלואו, רפטואר שלם של תרגילים מגניבים יותר או פחות אבל עם סדר הגיוני ונבון לכל גוף. אני לא אגזים אם אומר כי ג’וזף פילאטיס הוא גאון אמת!

בכל תרגיל אשר מבצעים בפילאטיס תומכת תורה שלמה, קיימת סיבה עמוקה לסדר שבו התרגילים מבוצעים. השיטה בעלת רבדים רבים כל כך, שגם האנשים השבורים ביותר (פריצות דיסק, אנשים שעברו טיפול כימותרפי, תאונות דרכים , החלפת מפרקים ועוד) מוצאים את עצמם בתוך השיטה מתחזקים לאיטם. לצד הליכי שיקום שונים הפילאטיס הוא כמובן גם שיטה מחזקת, ושומרת מפני פציעות ספורט או עבודה. כך השיטה גם מציעה מגוון רחב של תרגילים לחזקים ביותר: רצי מרתון, מרימי משקולות, רוכבי אופניים, שחקני כדורסל וכדורגל מקצועיים ועוד. כולם מוצאים עניין ואתגר ומקבלים פעילות משלימה שדואגת לחזק את השרירים העמוקים ובכך מונעת את הפציעה הבאה שכרוכה בפעילות אינטנסיבית.

למען האמת אני יכולה להמשיך להלל את השיטה על פני דפים רבים, אבל תכלס למה כן פילאטיס? הפילאטיס פשוט לא מפסיק לעניין, לאתגר ולחזק.  

מי שמכיר אותי יודע שאני נוטה להשתעמם בקלות, אין לי סבלנות , אני חייבת הכל מהר ועכשיו, אני לא שותקת לרגע… הפילאטיס זה ההפך הגמור ממני, זה אף פעם לא קל לי, זה דורש ריכוז והתמדה, ושקט אלוהיי שקט, ואני לא בחורה שקטה. ואם אני, רחמנא ליצלן, מפסידה שיעור מדריכות אחד, אני מרגישה זאת ישירות בגוף שלי, שהעז להתנוון כי הפסדתי בסה”כ שיעור אחד.

Exhale/Inhale

אני כבר חמש עשרה שנים עם הפילאטיס, במקביל הספקתי ללמוד שני תארים, קורס קונדיטוריה, לעבוד בעבודות שונות ומשונות, להתחתן, ללדת ארבעה ילדים חמודים… והפילאטיס תמיד שם, לעגן אותי, להרגיע אותי, לאזן אותי ולחזק אותי מנטלית וגופנית. אני מאמינה ענקית בשיטה, מבחינתי כל בעיה שקיימת הפילאטיס יכול לשפר ולפעמים אפילו לפתור לצמיתות.

אני כותבת את הדברים כמדריכה אבל בראש ובראשונה כמתאמנת, השיטה היא מתנה גדולה לגוף ולנשמה. שיעור פילאטיס מוצלח זה עונג רצוף בכאב, מן תחושה עילאית של superwoman שיכולה לבצע הכל. להסתכל על הילדים שלי משתוללים ולדעת שגם אחרי ארבע לידות ובגיל מבוגר יותר אני עדיין רלוונטית (לפחות בגוף), כי השיטה הזו נתנה לי את הכלים להשתמש בתבונה רבה יותר בגופי. תודה רבה ג’וזף פילאטיס, אתה לא מודע לכך אבל אתה דמות מפתח אמיתית בחיי.

פילאטיס זה החיים!

מאת: יעל נובוגרודסקי ברקוביץ
יעל, נשואה לליאור ואמא של יאיר יהלי נבו ודניאלה. החלה בפיטנס קצינת אימון גופני, המשיכה ללימודי מחול אירובי ועיצוב במכון וינגייט. נחשפה לפילאטיס והחלה ללמוד וללמד, במהלך התואר השני הרחיבה את לימודיה פילאטיס המזרון לפילאטיס מכשירים, בהמשך עבדה במוסד הגדול בארץ ללימודי פילאטיס “דרור רז” וקיבלה הסמכה מP.M.A תעודה אמרקאית המאפשרת את עבודתה בכל מקום בעולם. יעל מאמנת פילאטיס מכשירים בסטודיו יעלטיס – במושב ערוגות (באיזור השפלה, לא רחוק מקרית מלאכי).